המעצר בשלב החקירה ובטרם הגשת כתב אישום מכונה "מעצר לצרכי חקירה" או "מעצר ימים" והוא לא נועד להעניש את החשוד אלא לאפשר לרשות החוקרת למצות את הליכי החקירה כאשר החשוד נמצא במעצר.
מעצר הינו חוויה שאינה פשוטה כלל ועיקר, אדרבא ואדרבא לאנשים נורמטיביים, ויש לו השפעה רבה על חשודים. חווית המעצר יכולה להיות טראומטית לחשודים ולא אחת חוקרים מנצלים עובדה זו ו"מסבירים" לחשוד את השלכות המעצר בכדי לסייע להם לקדם את החקירה. הסתייעות בעורך דין מומחה בפלילי יכולה לסייע בשחרור מהיר מהמעצר והשלמת הליכי החקירה גם כאשר החשוד משוחרר מהמעצר.
יש לזכור שחקירה בתיק פלילי יכולה להימשך שעות, ימים, חודשים ואף שנים (תלוי במורכבות תיק החקירה, מספר המעורבים, מספר העדים וכדומה), ושלא כל חקירה פלילית מובילה בסופה לכדי הגשת כתב אישום כנגד החשוד שכן ההחלטה על הגשת כתב אישום נקבעת ע"י רשויות התביעה (יחידת התביעות המשטרתית, פרקליטות המחוז, הפרקליטות הצבאית, או מי שהוסמך ע"י היועץ המשפטי לממשלה לשמש כתובע), בהתאם לראיות, ולא ע"י הגוף החוקר.
חשוב לדעת כי הייצוג על ידי עורך דין פלילי מומחה בשחרור ממעצר הינו קריטי והכרחי ביותר עבור החשוד בשלב החקירה ובדגש לשלב בו החשוד עצור לצרכי חקירה. עורך דין פלילי מנוסה מוביל במהלך פגישתו עם החשוד, טרם החקירות ובמהלכן, לכדי הקטנת הנזק ולעיתים אף לסגירת התיק הפלילי לאחר מכן. בטרם חקירה ובשלבי החקירה הפלילית היכולת של עורך דין פלילי מומחה להשפיע ולסייע לחשוד הינה משמעותית ביותר, כמו גם יכולתו להוביל לשחרור מהיר של החשוד. עורך דין פלילי שילווה את החקירה יפגש עם החשוד, ינחה אותו כיצד להתנהל נכון בחקירה בכדי להציג את גרסתו בצורה המיטבית על מנת שהדבר יאפשר שחרור מהיר של החשוד מהמעצר, וייתן לו את התמיכה הנפשית הנדרשת והחיזוקים לבל תישבר נפשו במעצר. השיחות של החשוד עם עורך דינו חסויות תחת חיסיון עורך דין- לקוח.
ההליך של הארכת מעצר חשוד לצרכי חקירה ושחרורו ממעצר
לקצין משטרה ישנה סמכות לעצור חשוד לצרכי חקירה, אולם זכות זו הינה מוגבלת בזמן.
הקצין הממונה לא יחליט על מעצרו של חשוד או שחרורו בערובה, ולא ייקבע את סוג הערובה, גובהה ותנאיה, מבלי שייתן תחילה לאותו חשוד הזדמנות להשמיע את דברו, וזאת לאחר שהזהירו כי אינו חייב לומר דבר העלול להפלילו, כי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכי הימנעותו מלהשיב לשאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו.
כאשר סנגורו של החשוד נוכח בתחנת המשטרה, במעמד החלטת הקצין הממונה, היה והסניגור ביקש זאת, ישמע אותו הקצין הממונה לפני מתן החלטתו האם לעצור או לשחרר את החשוד.
חשוד בעבירה פלילית שהוחלט ע"י קצין משטרה להאריך את מעצרו לצרכי חקירה יובא בפני שופט תוך 24 שעות מרגע מעצרו, ואם הינו קטין שטרם מלאו לו 14 שנים- לכל היותר בתוך 12 שעות (למעט חריגים כגון חשוד בעבירות ביטחון), מרגע מעצרו.
לחשוד ישנה אפשרות להגיש ערר על החלטה של קצין משטרה להורות על מעצרו בטרם יובא בפני שופט. בפועל מפאת סד הזמנים הקצר שיש לעצור כדי להגיש בקשה מעין זו, השימוש בהליך זה אינו שכיח.
כאשר מועד הבאת החשוד בפני שופט חל בשבת או בחג- יובא החשוד בפני שופט לפני כניסת השבת או החג. היה וקצין בדרגת סגן ניצב אישר כי בשל צורכי חקירה לא ניתן להביא את החשוד בפני שופט לפני כניסת השבת או החג- יובא החשוד בפני שופט לא יאוחר מתום 4 שעות מעת צאת השבת או החג. בד"כ חשודים שנעצרו במהלך יום שישי לאחר כניסת השבת, או לאחר כניסת החג או בשבת / חג בבוקר / בצהרים ונדרשת הארכת מעצרם, מובאים לדיון בעניין הארכת מעצרם בפני שופט תורן בצאת השבת או החג.
כאשר לא הובא החשוד בפני שופט במועדים הנ"ל- ישוחרר מהמעצר.
בהליך של מעצר לצרכי חקירה עורך הדין המייצג את החשוד אינו חשוף לחומר החקירה שנאסף ע"י הרשות החוקרת וחומר חקירה זה מוצג רק בפני השופט הדן בבקשה להארכת מעצרו של החשוד. לעורך הדין המייצג את החשוד ישנה את הזכות לחקור את השוטר הטוען בבקשה להארכת מעצרו של החשוד בדבר החשד הסביר לבצוע העבירה ע"י החשוד ובדבר העילות בגינן נדרש להאריך את מעצרו של החשוד לצרכי חקירה, כאשר המטרה הינה לשכנע את השופט הדן בהליך המעצר כי אין מקום להמשיך ולהחזיק את החשוד במעצר וכי ניתן להשלים את פעולות החקירה גם כאשר החשוד משוחרר מהמעצר.
סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 קובע כדלקמן:
(א) שופט לא יצווה על מעצרו של אדם, אלא אם כן שוכנע כי קיים חשד סביר שהאדם עבר עבירה, שאיננה חטא, ומתקיימת אחת מעילות אלה:
(1) קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מחקירה מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;
(2) קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;
(3) בית המשפט שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שיש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר; בית המשפט לא יצווה על מעצר לפי עילה זו לתקופה העולה על 5 ימים; שוכנע בית המשפט שלא ניתן לקיים את הליך החקירה בתוך התקופה האמורה, רשאי הוא לצוות על מעצר לתקופה ארוכה יותר או להאריכו ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 15 ימים.
(ב) שופט לא יצווה על מעצר לפי סעיף קטן (א), אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה, שפגיעתם בחירותו של החשוד פחותה.
בסיום תקופת המעצר שנקבעה ע"י בית המשפט ייתכנו מספר תרחישים:
- שחרור החשוד ללא תנאים ומגבלות.
- שחרור החשוד בערבות עצמית ו/או צד ג' עם או בלי מגבלות נוספות (הפקדת דרכון, הימנעות מלצור קשר עם אנשים מסוימים וכדומה).
- החשוד יובא להארכת מעצר נוספת לצרכי חקירה.
- תוגש הצהרת תובע לפיה מתכוונים להגיש כנגד החשוד כתב אישום ובקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים.
- כנגד הנאשם (שהיה עד כה בגדר חשוד) יוגש כתב אישום והתביעה תבקש את מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים.
ככלל, למעט חריגים הקבועים בחוק, תקופת המעצר הראשונית מוגבלת ל-15 ימים וכאשר מדובר בקטין 10 ימים.
בית המשפט רשאי להאריך את תקופת המעצר מעבר ל-30 ימים ועד 75 ימים אם הוגשה בקשה לכך באישור היועץ המשפטי לממשלה.
חשוד, אשר נתון במעצר ולא הוגש נגדו כתב אישום תוך 75 ימים מיום מעצרו- ישוחרר מהמעצר בערובה או לא ערובה.
שופט של בית המשפט העליון רשאי להורות על הארכת מעצרו של חשוד או על מעצר מחדש מעבר ל-75 ימים, מבלי שהוגש כתב אישום, לתקופה של 90 יום בכל פעם.
ככלל החשוד ישוחרר עם סיום חקירתו, אולם בית המשפט רשאי להאריך את מעצרו של חשוד שחקירתו נסתיימה לתקופה של עד 5 ימים נוספים בהתקיימותם של התנאים הבאים:
א. הוגשה הצהרת תובע לפיה עומדים להגיש נגד החשוד כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.
ב. יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו של החשוד עד תום ההליכים.
בשלב המעצר לצרכי חקירה (מעצר הימים) ישנו אינטרס ציבורי לשמור על סודיות החקירה. משכך, הוגדרו בחוק מנגנונים המאפשרים לרשויות החקירה להגיש לבית המשפט, הדן בבקשה להארכת מעצרו של החשוד, מסמכים וראיות מבלי להראותם לחשוד או לעורך דינו [לעומת זאת, עם הגשת כתב אישום קמה לנאשם הזכות לעיין בכל חומר החקירה שנאסף נגדו ולצלמו].
שחרור חשוד לפני תום תקופת המעצר
כאשר חשוד נעצר לפי צו של שופט, והשופט לא קבע בהחלטתו כי החשוד יובא בפניו לשם שחרורו, קצין משטרה רשאי להורות על שחרורו של החשוד לפני תום תקופת המעצר שנקבעה בצו, בערובה או ללא ערובה.
שחרור חשוד בהתאם להחלטת בית משפט
כאשר מורה בית משפט על שחרורו של חשוד בערובה או שלא בערובה, יכול תובע או נציג של היועץ המשפטי לממשלה, לדרוש במעמד מתן ההחלטה את עיכוב ביצוע ההחלטה וזאת לשם הגשת ערר על ההחלטה לשחרר את החשוד. בית המשפט שהורה על שחרור החשוד ממעצר רשאי לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שלא תעלה על 48 שעות. ערר במקרה זה יוגש בהקדם האפשרי בתוך התקופה שנקצבה. היה ויוחלט ע"י התובע או נציג היועץ המשפטי לממשלה כי לא יוגש ערר על החלטת השחרור, עליו להודיע מידית על החלטתו לבית המשפט, והחשוד ישוחרר לאלתר. בהתאם להלכה של בית המשפט העליון רק במקרים חריגים תדחה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת השחרור.
מה ניתן לעשות כאשר בית משפט מחליט על הארכת מעצר של חשוד לצרכי חקירה ?
על החלטה על הארכת מעצרו של החשוד לצרכי חקירה ניתן להגיש ערר לבית המשפט המחוזי, כאשר השופט הדן בערר רשאי להיזקק לחומר ראיות חדש, שניתוסף מאז הדיון בבית משפט קמא. הסמכות של בית המשפט המחוזי הינה לקיים את ההחלטה שעליה עוררים, לשנותה או לבטלה ולתת החלטה אחרת במקומה. ערר זה הינו ערר בזכות. על החלטת בית המשפט המחוזי בערר רשאי החשוד לפנות בבקשה למתן רשות ערעור לבית המשפט העליון.
האם מי שנעצר כחשוד יכול לשמור על קשר טלפוני עם בני משפחתו ?
כאשר קצין ממונה מחליט לעצור את החשוד לצרכי חקירה, יש למסור על כך, ללא דיחוי, הודעה על מעצרו ועל מקום הימצאו לאדם קרוב שהחשוד נקב בשמו ואשר ניתן לאתרו באמצעים סבירים. במקרים בהם ביקש העצור שלא למסור הודעה על מעצרו, הרי שהודעה זו לא תימסר. כמו כן, לבקשת העצור, תימסר הודעה על מעצרו גם לעו"ד שהעצור נקב בשמו. יש לזכור שאנשים נורמטיביים לא מעטים שנעצרים חוששים, מפאת הבושה, להודיע לבני משפחתם על דבר מעצרם דבר שגורם לא אחת לבלבול ומבוכה אצל בני המשפחה להיכן "נעלם" קרוב המשפחה.
בשלב בו הוחלט על מעצרו של החשוד לצרכי חקירה נלקח ממנו הטלפון הנייד ואין לו כל אפשרות לצור קשר טלפוני עם אחרים- גם לא מטלפונים ציבוריים בבית המעצר (וזאת להבדיל מאסיר או עצור עד תום ההליכים), מחשש שמא הדבר יביא לשיבוש הליכי חקירה או השפעה על עדים. לפיכך, חשוב לזכור: העובדה שכאשר קרוב משפחתכם נעצר אינו יוצר עמכם קשר טלפוני אינה כי הוא אינו מעוניין או מתבייש לעשות כן, אלא נעוצה בכך שאין לו את האפשרות ונאסר עליו לעשות כן. עו"ד פלילי שמייצג את בן המשפחה שנעצר יוכל לעדכן את בני המשפחה בדבר ההליכים הצפויים בעניינו וייתן להם את השקט הנפשי הדרוש במצב רגיש זה.
פיצוי בשל מעצר
לבית המשפט סמכות לצוות כי אוצר המדינה ישלם פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו לאדם שנעצר ושוחרר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, וזאת כאשר מצא בית המשפט שלא היה יסוד למעצר, או כאשר נסיבות אחרות מצדיקות פיצוי האדם.
היה ומדובר במעצר עקב תלונת סרק שהוגשה שלא בתום לב, רשאי בית המשפט לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, לשלם למי שנעצר פיצוי על מעצרו והגנתו.
עורך דין פלילי אילן מזרחי מתמחה בייצוג ושחרור חשודים ממעצר ולזכותו הצלחות רבות בתחום. עו"ד מזרחי מעניק ייעוץ משפטי לחשודים, מכינם לחקירה במשטרה, מלווה בכל שלבי החקירה ומייצג את החשודים בבתי המשפט בהליכי המעצר והשחרור.
הוזמנת לחקירה במשטרה? אתה חשוד בביצוע עבירה פלילית? מחפש עורך דין לשחרור ממעצר? מחפש עורך דין פלילי? זקוק בדחיפות לעורך דין לשחרור קרוב משפחה ממעצר? – צור קשר עם עו"ד פלילי אילן מזרחי על מנת לקבל ייעוץ משפטי.
מחפש עורך דין פלילי לשחרור ממעצר ? מדוע לבחור בעורך דין פלילי אילן מזרחי?