תקיפה מהי
תקיפה מוגדרת בחוק העונשין כמי שמכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית; ולענין זה הפעלת כוח- לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.
המחוקק רואה בחומרה עבירות של תקיפה של בן משפחה או בן זוג לפיכך העונש הקבוע בחוק בעבירות מעין אלו הינו כפול מהעונש הקבוע בחוק בגין תקיפה של אחר.
בן משפחה מוגדר לעניין סעיף זה בחוק- לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;
2) קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי.
תקיפה סתם של בת זוג / בן משפחה
העונש הקבוע בחוק בגין תקיפה סתם של בת זוג / בן משפחה הינו- 4 שנות מאסר.
תקיפה הגורמת חבלה ממשית לבן הזוג
העונש הקבוע בחוק בגין תקיפה הגורמת חבלת ממשית לבן הזוג, לרבות הידוע בציבור כבן הזוג, הינו- 6 שנות מאסר.
במקרים של חשד לאלימות במשפחה, ניצבת המשטרה לעיתים קרובות בפני דילמה הכרוכה בניבוי תוך לקיחת סיכון. בעיה זו קשה במיוחד, שכן סכסוכים משפחתיים רבים מתרחשים בין כתלי הבית, והדיווח למשטרה מגיע, במקרים רבים, מרשויות הרווחה, פקידי סעד, שכנים וכדומה. לעיתים הדיווח מגיע גם לאחר שנים. במקרה בו מגיעה אשה לטיפול רפואי וקיים חשש כי נפגעה ע"י בן זוגה קיימת למוסד הרפואי חובת דיווח על המקרה למשטרת ישראל (חובת הדיווח של המוסד הרפואי למשטרה קיימת גם כאשר קיים חשש שהמטופל נפגע ע"י אחר).
לאחרונה עדכנה המשטרה את מדיניותה באשר לעבירות אלימות בין בני זוג. במערך זה מושם דגש על הנושאים הבאים: תגובה מהירה ומקצועית של המשטרה תוך מיצוי סמכויותיה, הערכת המסוכנות ומניעתה בכל שלבי הטיפול המשטרתי, קשר בין המשטרה לבין גורמים מטפלים בקהילה, והקצאת מערך חקירות ייחודי בכל תחנת המשטרה.
לאור טענות רבות שהועלו כלפי הסלחנות הרבה שנהגה משטרת ישראל עם השנים כלפי בני זוג אלימים, כיום, כמעט כל טענה של אלימות זו או אחרת מצד הבעל כלפי בת הזוג "מזכה" את הבעל במעצר ראשוני של 24 שעות, ולעיתים להרחקה ממושכת מהבית, וזאת גם אם בדיעבד התברר כי מדובר בתלונה שקרית של בת הזוג. המצב אינו זהה כלל כאשר מדובר בבן זוג שחווה אלימות ממשכת מצד בת זוגו.
במקרים בהם נחשפת אלימות או התעללות קשה ו/או מתמשכת כלפי בת הזוג המדיניות הרווחת הינה להגיש כנגד בן הזוג כתב אישום ובד בבד גם בקשה למעצר עד תום ההליכים.
כאשר האלימות במשפחה הינה של בן זוג נורמטיבי והיא התבטאה במעשה יחיד וחד פעמי ללא פגיעה בבת הזוג ניתן, בנסיבות מסוימות, לסגור את התיק או לסיים את ההליך הפלילי גם ללא הרשעת בן הזוג.
תיקים בהם נחקר בן משפחה או מוגש נגדו כתב אישום בגין ביצוע עבירות אלימות כנגד בן משפחה אחר הינם תמיד תיקים רגישים מאוד. במקרים רבים התלונה בגין ביצוע עבירות האלימות מערערת את כל הקשרים בין בני המשפחה. משפחה שהייתה מאוחדת ומלוכדת יכולה להפוך ביום בהיר אחד למשפחה מפורקת והרוסה (תארו לכם מצב בו אשה שמעולם לא עבדה מתלוננת כנגד בן זוגה על עבירה של תקיפה דבר המוביל מעצרו של הבעל שהינו המפרנס היחיד בבית).
בדרך כלל, עבירות של אלימות במשפחה מבוצעות הרחק מעיניהם של יתר בני המשפחה. במצב זה, כאשר מדובר בעלילה, קיים הקושי של בן המשפחה שנאשם להוכיח את חפותו. קושי נוסף שקיים הוא כאשר התלונה הינה על עבירות שבוצעו על פני שנים רבות, כאשר ראיות רבות שיכלו להוכיח את חפות בן משפחה אינן ברות השגה עוד.
לא אחת בת זוג, בן או בת משפחה וכדומה מאיימים כי יגישו תלונה בגין ביצוע עבירות אלימות כלפיהם, כאשר הסיבות לכך יכולות להיות שונות ומגוונות (ניסיון להשיג יתרון בהליכים משפטיים, ניסיון לסחיטת כספים, סכסוך ירושה וכו').
בתיקים בהם קיים חשד לביצוע עבירות אלימות במשפחה ישנה חשיבות מכרעת להתייעצות עם עורך דין מומחה בפלילי, שכן ניתן והכרחי ביותר, כבר בשלבי החקירה והמעצר הראשוניים, להציג בפני המשטרה את המניע לעלילה על ידי בן המשפחה. עדות בשלב מאוחר יותר בדבר עלילה ע"י בן המשפחה תיחשב כעדות כבושה ותתקבל בספקנות.
במקרה בו קיבלת איום על הגשת תלונת שווא בגין ביצוע עבירה כלשהי, ועבירת אלימות בפרט ע"י בן משפחה או בכלל, מומלץ לפנות למשטרה ולהגיש מייידית תלונה בגין איומים. התעלמות מהאיום שהושמע כלפיך בתקווה כי מדובר באיום סרק וכי הוא לא ימומש לעולם יכול להתברר בעתיד כגורלי. היה וימומש האיום, ותוגש נגדך תלונת שווא, עדותך בדבר איומים שקיבלת קודם לכן תתקבל בספקנות שכן הנטייה הטבעית הינה לייחס אמינות למתלונן הראשון, כאשר תלונתך בגין האיומים תשתמע כתלונה נגדית במטרה לחמוק מהתלונה נגדך.
כמו כן, כאשר מדובר באיומים חוזרים ונשנים בדבר הגשת תלונת סרק, מומלץ לאסוף ראיות כנד המאיים שיכולות בבוא היום להוכיח את חפותך המוחלטת.
האם ניתן להרשיע בן זוג בעבירות אלימות על סמך עדות יחידה של בת הזוג ?
התשובה לכך הינה חיובית. הכלל במשפט הישראלי הינו כי אין כל מניעה להרשיע אדם, תהא העבירה חמורה ככל שתהא, על סמך עדותו של עד יחיד. יחד עם זאת בפסיקה נקבע כי כאשר מדובר בהרשעה על סמך עדות יחידה ישנו צורך ב"אזהרה עצמית" של השופט כי בפניו עדות יחידה וכי יש לבחון ולשקול בקפידה יתרה האם ניתן להסתפק בעדות יחידה זו כבסיס להרשעה. חובה זו של בית המשפט אינה חובה פורמאלית כי אם חובה עניינית.
ביטול תלונה כנגד בן הזוג
בקשה לביטול תלונה כנגד בן הזוג שנקט באלימות לא תהווה כשלעצמה סיבה להחלטה כי אין בדבר עניין לציבור. לאור התופעה התופסת לאחרונה מקום נכבד בעמודי החדשות של רצח נשים על ידי בני זוגן, המדיניות כיום הינה כי לא בנקל ייסגרו תיקי חקירה מעין אלו.
במקרים בהם בת הזוג מבקשת לבטל את התלונה כנגד בן הזוג בטענה כי שיקרה בתלונתה, והיה ויימצא כי אכן כך הדבר, קיימת האפשרות כי תפתח כנגד בת הזוג חקירה פלילית בגין מסירת ידיעה כוזבת.
עורך דין פלילי אילן מזרחי בעל ניסיון רב בייצוג נאשמים שהוגש נגדם כתב אישום בעבירות של תקיפת בת זוג.
הוגש נגדך כתב אישום בעבירה של תקיפת בת זוג ? אתה חשוד בביצוע עבירה של תקיפת בת זוג ? מחפש עורך דין פלילי? – צור קשר עם עו"ד פלילי אילן מזרחי על מנת לקבל ייעוץ משפטי.
מדוע לבחור בעורך דין פלילי אילן מזרחי ?